התעוררות רוחנית

​

מהתמכרות להרואין לחיים רוחניים

​

זה קרה בהבזק בודד, רגע שהיה חף מתודעה של זמן, מרחב ופעולה, רגע קסום בו השמיים קפאו, העננים התבוננו, העצים קדו קידה עמוקה, השיחים זקפו קומה, הכלבים נחו בשלווה בלתי מוסברת, הציפורים תיקשרו בשפת הסימנים, יכולתי לחוש ולגעת ולראות את היקום כאחד, בתנועה הרמונית וקסומה, לראות את הפאזל של המרחב נע בהרמוניה ובאחדות.

​

עד אותו רגע הייתי מכור לסמים ולרגע נדמה היה לי שאני הוזה, שהחוויה שאני חווה קשורה להזיות של הקריז מהסמים, משום מה סירבתי להאמין לקולות הספקניים שבקעו מראשי, וחשבתי שישנו סיכוי שהאירוע הזה אוטנטי ומיוחד במינו.

​

באותם רגעים יצאתי מקבוצת התמיכה בדרכי הביתה, למרות שחוויתי באותם ימים בדידות קיומית מעיקה, בדילות קיומית מייסרת, חוסר אמונה וחוסר תקווה, על סף שיגעון ופסיכוזה, יום לפני עוד הייתי במצב קטטוני, והנה אותו אדם מיואש, שחש שימיו ורגעיו ספורים, אותו אדם שרצה לשים קץ לחייו, פתאום אני חווה התעוררות לחיים, התעוררות ותקווה, שיש סיכוי לצאת ממעגל הסבל.

​

לא חשבתי באותם ימים במונחים של התקדמות, צמיחה, שאיפות, הגשמת חלומות, אלא אך ורק איך אני יוצא מהייאוש, מהדיכאון, מהסבל הנוראי שאני חווה.

​

​